רישום מאגרי מידע

רישום מאגרי מידע הינו תחום משפטי שצובר תאוצה בשנים האחרונות. בעידן הדיגיטלי, שבו אנשים מייחסים ערך רב יותר לפרטיות שלהם, ישנם כללים ותקנות מחמירים יותר המחייבים את מי שאוסף ומאחסן מידע אישי להגן עליה. חברות, ארגונים וסוכנויות ממשלתיות רבות אוספות ושומרות מידע אישי למטרות שונות. עם השימוש ההולך וגובר במידע אישי בשנים האחרונות, ההגנה על נתונים אלה הפכה להיות חיונית עוד יותר.

מידע אישי עשוי לכלול סוגים רבים ושונים של פרטים על אודות אדם, כגון אישיותו, מצבו הפיננסי, הבריאות שלו, המקצוע שלו, הדת שלו ועוד. חשוב למנוע שימוש שאינו חוקי או פוגעני במידע זה. על מנת להתמודד עם החששות הללו, חוק הגנת הפרטיות שנחקק בשנת 1981 כולל תיקון המחייב כל מי שמנהל מסד נתונים לרשום אותו אצל רשם מאגרי המידע (הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים). במסגרת מאמר זה נבחן דרישה זו בפירוט על מנת להבטיח כי רישום מאגרי המידע מתבצע בצורה המיטבית, יש לפנות לעורך דין אבטחת מידע מקצועי ומנוסה, שיבטיח כי זכויותיכם המשפטיות נשמרות.

מהן מטרות רישום מאגרי המידע?

המטרה העיקרית של רישום מאגרי מידע היא להבטיח כי מידע אישי שנאסף על ידי ארגונים, חברות, רשויות וארגונים ומאוחסן על ידיהן נשלט ונשמר, על מנת למנוע פגיעה בפרטיות. רישומם של מאגרי המידע מאפשר לכלל הרשויות הרלוונטיות לפקח ולעקוב אחר הטיפול והשימוש במידע אישי, ובכך להגן על הזכות לפרטיות של יחידים ולמנוע כל שימוש בלתי חוקי או שימוש לרעה במידע שלהם.

רישום מאגר מידע מעודד גופים המחזיקים במידע אישי לפעול באחריות ובהתאם  לדיניהגנת הפרטיות. יתרה מכך, רישום המאגר מקל על העברה בטוחה של אינפורמציה בין המערכות השונות, ומבטיח ששיתוף והעברת המידע יתבצעו בצורה חוקית ומאובטחת. במילים אחרות, רישום מאגרי מידע מטפח אמון בין הגופים השונים המנהלים מידע אישי ובין הציבור.

מהו מאגר מידע?

סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מאגר מידע כאוסף של נתוני מידע המאוחסנים באמצעים מגנטיים או אופטיים (ובקרוב יוגדרו על גבי אמצעים דיגיטליים) ומיועדים לעיבוד ממוחשב. יחד עם זאת, ישנם חריגים מסוימים שהחוק אינו מגדיר כמאגרי מידע. על חריגים אלו ניתן למנות:

• אוספים אישיים שאינם למטרות עסקיות. הכוונה היא לנתונים שנשמרים לשימוש אישי ולא משמשים למטרה עסקית או מסחרית.
• אוספים המכילים רק שם, כתובת ופרטי התקשרות, שאינם יוצרים אפיון בעל השפעה על פרטיות האנשים הנכללים בו, ובלבד שלבעלים או לתאגיד שבשליטתם אין אוסף אחר.

אילו סוגים של מאגרי מידע חייבים ברישום?

על מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) 

מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;

(2) 

יש במאגר מידע רגיש;

(3) 

המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

(4) 

המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(5) 

המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.

תהליך הרישום למאגר עשוי להימשך מספר חודשים וכולל מסירת פרטים על המאגר, בעליו והגורמים האחראים לאבטחתו. ראוי לציין כי ניהול מאגר מידע או שימוש בו שאמור להירשם אך לא נרשם, הינו עבירה שדינה עד שנת מאסר. כמו כן, רשם מאגרי מידע רשאי להטיל קנסות מינהליים על יחידים או גופים המנהלים מאגרי מידע בניגוד לחוק.

רישום מאגרי מידע – שאלות נפוצות

1. מהי מטרת רישום מאגר המידע? מטרתו של רישום מאגר מידע הינה למנוע פגיעה בפרטיות. בנוסף, נועד הרישום להעניק כלים בידי רשם מאגרי מידע ובידי הציבור שהמידע על אודותיו מנוהל במאגרים, וכן לאכוף את החובות והזכויות אשר מוטלות במסגרת חוק הגנת הפרטיות על בעל המאגר.
2. כיצד מגדיר חוק הגנת הפרטיות את המונחים "מידע" ו-"ידיעה על אודות עניינו הפרטי של אדם"? ביום 21.12.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי-דעת שמבקשת להדגים ולהבהיר מהו מידע ומהי ידיעה על אודות עניינו הפרטי של אדם. את מסמך גילוי הדעת הסופי מיום 31.01.2023 ניתן למצוא כאן.
3. האם ענייניו הפרטיים של אדם נחשבים מידע על פי החוק? בכל הקשור לגופים ציבוריים על פי הגדרתם במסגרת חוק הגנת הפרטיות, מידע הוא אף ידיעות על אודות ענייניו הפרטיים של אדם.
4. מהן ההשלכות של אי רישום מאגר מידע אשר חלה עליו חובת רישום? חל איסור על ניהול או החזקת מאגרי מידע החייבים ברישום מבלי שנרשמו. לפי סעיף 31א (א) (1) לחוק הגנת הפרטיות, המדובר בעבירה פלילית שדינה שנת מאסר. כמו כן, ניהול, שימוש או החזקה במאגרי מידע החייבים ברישום ולא נרשמו מהווה עבירה שבגינה רשאי רשם מאגרי המידע להטיל קנסות מנהליים.
5. האם רישום מאגר מידע כרוך בתשלום אגרה? על פי החלטת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 4.7.2017, תקנות אגרות רישום ואגרות תקופתיות בגין רישום מאגר מידע משרד המשפטים בוטל. כתוצאה מכך, לא ייגבה עוד תשלום אגרת שירות על רישום מאגרי מידע.

עורך דין רישום מאגרי מידע – מעטפת שירותים משפטיים

משרדו של עו"ד יעקב עוז ידוע כאחד מן המשרדים המובילים בארץ בתחום הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ודיני סייבר. עורך דין יעקב עוז מחויב לסייע לארגונים ולחברות לוודא שהם עומדים בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות השונות, תוך מתן סיוע וייצוג מינהלי בתיקי אכיפה מנהלית הקשורים להפרת חוקים אלו.

מטרתו העיקרית של המשרד היא לסייע לארגונים ולחברות בכל היבטי הרישום והניהול של מאגרי מידע, וכן לסייע להם להבין את מורכבות החוק תוך הבטחת ציות לחוקים והתקנות הרלוונטיים.

לצוות היועצים במשרדו של עו"ד יעקב עוז ניסיון רב בייצוג לקוחות בתיקי אכיפה מנהלית, והוא מעניק הדרכה מקצועית במגוון עניינים, כולל ניהול והגנה על מידע אישי, הפרות מידע, ציות לחוקי הפרטיות וטיפול בפעולות אכיפה. צוות יועצי המשרד אף מסייע ללקוחותיו לפתח אסטרטגיה משפטית מקיפה שתסייע להם להשיג את מטרותיהם תוך שמירה על עמידה בכל חוקי הפרטיות והתקנות החלים.

לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית עם עו"ד יעקב עוז, אנו מזמינים אתכם להשאיר את פרטיכם האישיים בטופס יצירת הקשר המופיע באתר האינטרנט.